הבנו שאם נשים בקהילה באמת יוכלו לראות את הבניין ולהבין את ההיקף הגדול של הפרויקט הזה, הן יתחברו אליו יותר. אבל כיצד נוכל להביא נשים רבות לאתר בנייה?

אז הגענו למה שנשמע כמו רעיון בלתי ישים לחלוטין: ליצור תערוכת אמנות לנשים בתוך אתר הבנייה עצמו!
האסטרטגיה מאחורי הרעיון הזה:

1. על ידי הפקת אירוע נשים גדול באתר בנייה, קיווינו ליצור באזז גדול ברחבי העיר שימשוך נשים לאירוע
2. נשות הקהילה הפיקו תערוכת אמנות, הרעיון היה שככל שנוכל לערב יותר נשים מקומיות באירוע, כך נוכל להיות בטוחים יותר שיפיצו את השמועה בצורה אורגנית.
3. בחרנו ב"איש חיל" כנושא התערוכה, תוך התמקדות בתפקיד האישה בתוך כלל ישראל.
4. הקמנו 22 קבוצות של נשים, כאשר על כל קבוצה הוטל ליצור אינטרפרטציה אמנותית לפסוק אחד במזמור ״אשת חיל״. בנינו תכנית של הקומה השנייה של הבניין (רק מעטפת עם קירות הפרדה של לבנים גולמיות שיהיו בסופו של דבר חדרי הכנה למקווה) המחלקים את החלל ל-22 אזורי תצוגה.
5. 24 קבוצות, 10 נשים בקבוצה,המשמעות היא ש-240 נשים מעורבות בפרויקט הזה. אם יכולנו להניח שכל אחת תספר לפחות ל-5 חברות על התערוכה, אז יכולנו לצפות שמעל 1,000 נשים ישתתפו.
6. לאחר שהגענו לרמה גבוהה מספיק של מודעות קהילתית, עברנו לשלב 2 - קמפיין מימון המונים גדול.

הביצוע

השקנו את הפרויקט באמצעות סדרה של מפגשים בסלון. הנשים התלהבו מאוד מההשתתפות בתערוכת האמנות. סיפקנו לכל קבוצה תקציב ואמן מקצועי זמין להתייעצות.

בינתיים, עמדנו בפני המשימה האדירה להפוך אתר בנייה לאולם תערוכות ואירועים - תוך שבועות ספורים! פירוש הדבר היה להסיר את כל הסכנות, ולהכין אותו לארח מאות נשים. היינו צריכים לחבר חשמל ולהביא מערכת סאונד.
תערוכת ״אשת חיל״ תוצג בקומה השנייה, בעוד שבקומת הקרקע אמורה הייתה להתארח בתוכנית מיוחדת של יום הרצאות, מצגות וסדנאות שכללו את הרבנית ימימה מזרחי, הרבנית רינה תרשיש, סדנת בישול מאת ג'יימי גלר ועוד.

בנוסף, ערב לפני אירוע הנשים הגדול קיימנו ערב טעימות יין למוזמנים בלבד במבנה המקוה לקבוצה נבחרת של גברים, לעידוד תרומות.

האירוע זכה להצלחה גדולה. נשים הגיעו בהמוניהן, היה זרם בלתי פוסק של צופות בתערוכה משך כל היום. כל מי שהגיעה לארוע נרשמה עם כתובת האימייל שלה, ויצר לנו באופן מיידי רשימת לידים חמים עבור המקווה.

קמפיין מימון המונים

הצעד הבא שלנו היה לנצל את המומנטום ולהפעיל מגה קמפיין לגיוס כספים. זה היה בתקופה כשקמפיינים של מימון המונים רק התחילו להיות פופולריים, האלמנטים שנחשבים היום לחלק מהותי בקמפיין עדיין לא היו קיימים.

האסטרטגיה שלנו:

1. יצרנו מודל של מרכזייה טלפונית שלא היה קיים באותם ימים: מרכז גדול ומלא אוירה, מצויד בטלפונים, עמדות מחשב ואוכל, שבו מתנדבות מתכנסות יחד על מנת להתקשר לתורמים פוטנציאליים.

(קוזמאץ׳ נדהמו כל כך מתוצאות הקמפיין, שאחר כך הם עודדו את הלקוחות האחרים שלהם ללכת על אותו מודל.)

2. כדי להניע נשים להירשם כמתנדבות במרכזייה הטלפונית, הרצנו "מכירה פומבית פורטוגזית" - מכירה סינית עם טוויסט! במקום לרכוש כרטיסים בכסף למכירה הפומבית, הם נרכשו לפי התחייבויות: כמה שעות שהאישה מתחייבת להתנדב במוקד הטלפוני, לכמה אנשי קשר היא תפנה, כמה כסף היא מתחייבת לגייס.
3. כדי לעודד נשים להגיע למכירה הפומבית הפורטוגזית ולהתחייב להתנדבות במהלך הגיוס, הבאנו את המרצה הרבנית ימימה מזרחי.

כמה שנים מאוחר יותר: קמפיין חדש

מספר שנים לאחר מכן, בעת השקת ופתיחת המקוה החדש, הוא נזקק לזרימת כספים שוטפת כדי לתחזק אותו.
הם פנו אלינו שוב כדי לנהל קמפיין. מכיוון שזה יצא בתקופת הקורונה, היינו צריכים לחשוב על רעיון שיעורר את הקהילה בתנאים המגבילים של הריחוק החברתי - וכמובן, תוך שמירה על צניעותו של הנושא.

האסטרטגיה שלנו:

פיתחנו קמפיין בשם "אל תנתקי את החולייה". היו מספר רבדים לנושא זה:

1. יצרנו סרטון מרגש, לנשים בלבד, המעביר את המסר שאנו, כנשים יהודיות אנו חוליה בשרשרת המסורת שלנו, שעוברת מאם לבת, וכי מצוות הטהרה שימרה את הבית היהודי לאורך הדורות.
2. השתמשנו בסרטון כדי ליצור ברושור דיגיטלי, שהפך לאלמנט של תחרות מהנה בקהילה, עם המסר של שרשרת הדורות: "אל תנתקי את החולייה". נשים שקיבלו את הברושור היו צריכות לצפות בסרטון ולאחר מכן להעביר אותו לחברה, האישה שהצליחה להעביר את הברושור למספר הנשים הגבוה ביותר זכתה בפרסים לכל הקבוצה.
3. על פי כללי המשחק, כל אישה הייתה צריכה להתקשר אלינו כדי להודיע לנו מתי היא העבירה את הברושור - מה שנתן לנו הזדמנות לעודד אותה לתרום.